שיקרתי יותר מדי.
שיקרתי לחברות שלי שיש לי עוד חברות ועכשיו הן לא חברות שלי יותר,
שיקרתי לאמא שלי כדי לא לאכזב אותה ועכשיו היא עוד יותר מאוכזבת,
שיקרתי לכולם כדי לא לפגוע ובסוף כולם נפגעו.
אז החלטתי שאני צריכה לעשות משהו.
אז לקחתי את הבלוג הזה, זכרתי שהיה לי בלוג פעם. ואז נכנסתי לדכאון עוד יותר גדול. למה?
שקרים.
עוד פעם השקרים האלה.
אז נכנסתי לכאן, מחקתי את כל הפוסטים שהיו לי ופתחתי משהו חדש. כינוי חדש, רקע חדש, ופוסט חדש.
פתחתי דף חדש במחברת שמלאה בדפים קרועים ומלוכלכים.
אני לא אשקר. אני לא אתייפיף.
פתחתי את הבלוג הזה בשביל משימה: להיות בן-אדם טוב יותר.
אני עומדת לכתוב כאן את כל הדברים שאני עושה (החשובים, כן?). בין אם אלה דברים טובים או רעים.
אבל יש לי מטרה אחת - והיא לכתוב בכל פוסט משהו אחד טוב שקרה לי. למרות כל הדברים הרעים.
משהו אחד טוב על עצמי, על הסביבה, או משהו טוב שקרה לי בזמן האחרון.
והפעם - אני מספיק כנה בשביל לפתוח בלוג ולכתוב על הפוסט הראשון שאני גרועה. זה כבר משהו.
אשמח להכיר אנשים. בעיקר אנשים שמכירים טוב ואוהבים את הכינוי שלי.
שלכם,
אנונימית בעלת שם מזוויע. שמעדיפה להקרא אלה. או רו. או לונה. או מיה. או פלורה. או סול. או מאי. או הייזל.
(תשארו עם אנונימית)
